×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא הוריות ט׳:גמרא
;?!
אָ
קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּדַלּוּת כָּאן בְּדַלֵּי דַלּוּת ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּדַלֵּי דַלּוּת דְּפָטוּר וּפְלִיג עֲלֵיהּ בְּדַלּוּת.: אֶלָּא שֶׁאֵין כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּיב כּוּ׳.: אָמַר חִזְקִיָּה מ״טמַאי טַעְמָא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִיב {במדבר י״ט:כ׳} וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל מִי שֶׁקׇּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל יָצָא זֶה שֶׁאֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. א״כאִם כֵּן נָשִׂיא נָמֵי אֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל שָׁוֶה בְּכַפָּרָה דיוה״כדְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים א״כאִם כֵּן כֹּהֲנִים נָמֵי לֹא שָׁווּ לַקָּהָל בְּכַפָּרָה דיוה״כדְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים כֹּהֲנִים שָׁווּ לַקָּהָל בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה כּוּלָּהּ. מָשִׁיחַ נָמֵי הָא שָׁוֶה בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵימָא הָכִי מִי שֶׁחַטָּאתוֹ שָׁוָה לִיחִידִים וּמַאי נִיהוּ קָהָל.: ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הוֹאִיל וְנֶאֱמַר כָּרֵת בּוֹ כְּבִקְבוּעָה. אָמַר רַב פָּפָּא ה״נהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל כּוּלְּהוֹן קָאָמַר מִכְּדִי שְׂעִיר נָשִׂיא וּפַר מָשִׁיחַ בִּמְקוֹם יָחִיד לְחַטָּאת קָאֵי נִיתְנֵי נָמֵי מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר בִּשְׁמִיעַת קוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי מָשִׁיחַ ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַטּוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָאֵי דְּמָשִׁיחַ פָּטוּר. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לר״פלְרַב פָּפָּא מִמַּאי דִּלְמָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַכּוּלְּהוֹן קָאֵי וּבְמָשִׁיחַ סָבַר לַהּ כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר מָשִׁיחַ פָּטוּר בְּכוּלָּן א״לאֲמַר לֵיהּ ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא מִי פָּטַר לֵיהּ מֵפֵר וְתוּ לָא מִידִּי. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת אָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו א״לאֲמַר לֵיהּ דַּאֲמַר לָךְ מַנִּי ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ כָּרֵת כְּבִקְבוּעָה מַיְיתֵי נָשִׂיא שָׂעִיר עָלֶיהָ והא״רוְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי קַשְׁיָא.:
הדרן עלך הורה כהן משיח
פרק ג – כהן משיח
מתני׳מַתְנִיתִין: אכֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא ואח״כוְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ בוְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ חָטָא גכֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר דוְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט.: גמ׳גְּמָרָא: הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואם כן, קשיין אהדדי [קשות הן זו על זו] שתי הפסקאות! אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: לא קשיא [אין זה קשה] שכן יש להבחין ביניהן, כאן שחייב — המדובר בהבאה בדלות, כאןבדלי דלות, ור׳ שמעון סבר לה [סבור הוא] כשיטת ר׳ עקיבא בחדא הלכה אחת] ופליג עליה בחדא [וחולק עליו באחת], ובאופן זה: סבר לה [סבור הוא] כר׳ עקיבא בדלי דלות שהכהן משיח פטור מלהביא קרבן מנחה זה, ופליג עליה [וחולק עליו] בדלות שאינו סבור כר׳ עקיבא שהכהן המשיח פטור לגמרי מקרבן עולה ויורד. א שנינו במשנה שר׳ שמעון אומר: אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. ועל כך אמר חזקיה: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ שמעון? דכתיב [שנאמר] במי שנטמא ונכנס למקדש: ״ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה׳ טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא״ (במדבר יט, כ), ולמדנו מכאן שדין זה הוא דווקא במי שקרבנו שוה לקהל, יצא מכלל זה הכהן הגדול שאין קרבנו שוה לקהל, שהרי הוא מביא פר לעצמו על שגגתו. ומקשים על כך: אם כן, נשיא נמי [גם כן] הלוא אין קרבנו שוה לקהל שהוא מביא שעיר! ומשיבים: מכל מקום שוה הנשיא לקהל בכפרה של יום הכיפורים, שמתכפר עם כל הקהל. ועוד מקשים על חזקיה: אם כן אתה אומר, כהנים נמי [גם כן] לא שוו [שוים] לקהל בכפרה של יום הכיפורים! שהם מתכפרים לעצמם בפרו של הכהן הגדול, ויהיו פטורים מלהביא קרבן על טומאת מקדש וקדשיו! ומשיבים: כהנים שוו [שוים] לקהל בשאר מצות של השנה כולה. ומקשים: משיח נמי [גם כן] הא [הרי] שוה בשאר מצות של השנה! אלא אמר רבא, אימא הכי [אמור כך]: מי שחטאתו שוה ליחידים, ומאי ניהו [ומהו] קהל. שקהל שחטאו בשגגה בלי הוראת בית דין, נידונים כיחידים, ואילו הכהן הגדול אין חטאתו שוה ליחידים, שהרי הוא מביא קרבן על חטאו רק כשעבר על הוראתו. ב שנינו במשנה שר׳ אליעזר אומר: הנשיא מביא שעיר וכו׳ ולא קרבן עולה ויורד. ומסבירים את שיטת ר׳ אליעזר. אמר ר׳ יוחנן: לא אמר ר׳ אליעזר את שיטתו זו אלא בטומאת מקדש וקדשיו, הואיל ונאמר כרת בו באיסור זה כב כל דבר שיש בו חטאת קבועה. והואיל ונשיא מביא על חטא שיש בו כרת שעיר, כמו כן יביא גם בטומאת מקדש וקדשיו שעיר, אבל שאר עבירות שהן בקרבן עולה ויורד ואין עליהן כרת, מביא הנשיא קרבן עולה ויורד ולא שעיר. אמר רב פפא: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] לומר שר׳ אליעזר על כולהון קאמר [כולן כל העבירות השנויות במשנה אמר], שהנשיא מביא שעיר במקום קרבן עולה ויורד, מכדי [הרי] שעיר נשיא ופר משיח במקום יחיד לחטאת קאי [עומד הוא], ואם סבור הוא שבקרבן עולה ויורד מביא הנשיא את קרבן החטאת המיוחד לו — אף בכהן גדול צריך לומר כן, ולכן ניתני נמי [שישנה גם כן]: משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים, אלא ממה שלא קתני [שנה] ר׳ אליעזר משיח, שמע מינה [למד מכאן] שעל טומאת מקדש וקדשיו קאי [עומד, מתייחס הוא], שמשיח פטור ממנה, וכדברי ר׳ שמעון, ועל חטא זה בלבד מביא הנשיא שעיר. אמר ליה [לו] רב הונא בריה [בנו] של רב נתן לרב פפא: ממאי [ממה] אתה מוכיח זאת? דלמא [שמא] ר׳ אליעזר אכולהון קאי [על כולם הוא עומד, מתייחס], ובמשיח סבר לה [סבור] כר׳ עקיבא, שאמר: משיח פטר בכולן בכל קרבן עולה ויורד! אמר ליה [לו]: ור׳ עקיבא מי פטר ליה [האם הוא פוטר אותו] מפר? שמה שאמר ר׳ עקיבא אינו אלא לפוטרו מקרבן עולה ויורד, אבל הוא מחייב את הכהן הגדול להביא את קרבנו המיוחד, פר העלם דבר. ותו לא מידי [ושוב אין לדון בזה]. אמר ר׳ יוחנן: מודה ר׳ אליעזר שאין הנשיא מביא אשם תלוי על טומאת מקדש וקדשיו. תני תנא קמיה [שנה חוזר המשניות לפני] רב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו. אמר ליה [לו]: אותו חכם שאמר לך משנה זו מני [כשיטת מי] אמרה לך? שיטת ר׳ אליעזר היא, שאמר: הואיל ונאמר בו בטומאת מקדש כרת כבקבועה מייתי [מביא] נשיא שעיר עליה. וכיון שנדון כקבועה, אף מביא אשם תלוי. ומקשים: והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: מודה ר׳ אליעזר שאין מביא אשם תלוי! ומשיבים: אכן קשיא [קשה] הדבר מדברי ר׳ יוחנן.
פרק ג
א משנה כהן משיח שחטא לאחר שהורה לעצמו בטעות ואחר כך עבר (פסק) ממשיחותו כגון שנפל בו מום ונפסל, לפני שהביא את חטאתו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו (מנשיאותו) לפני שהביא את קרבנו — כהן משיח מביא פר למרות שעבר ממשיחותו, והנשיא מביא שעיר כמו שהיה בזמן היותו נשיא. אבל משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטאכהן משיח מביא פר כמו שהיה חייב מתחילה, והנשיא דינו כהדיוט. ב גמרא על לשון המשנה תוהים: השתא [עכשיו] יש לומר: אם עבר ממשיחותומהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144